למה לחלוק את עורו של דוב מת

תוכן עניינים:

למה לחלוק את עורו של דוב מת
למה לחלוק את עורו של דוב מת

וִידֵאוֹ: למה לחלוק את עורו של דוב מת

וִידֵאוֹ: למה לחלוק את עורו של דוב מת
וִידֵאוֹ: בוקר דוב: אחרי שינה של חודשיים - אלברט מחפש חברים 2024, אַפּרִיל
Anonim

"שיתוף עורו של דוב שלא נהרג" הוא אימרה המשמשת כשרוצים לומר שמישהו מנסה לתכנן תוכניות, אשר ליישומן עדיין אין שום סיבה. הדוב טרם נהרג, איך נוכל להניח שעורו שייך למישהו?

למה לחלוק את עורו של דוב מת
למה לחלוק את עורו של דוב מת

מי העלה את הרעיון לחלק את עורו של הדוב

ברוסיה, האמרה "אתה לא צריך לחלוק את עורו של דוב שלא נהרג" הופיעה לאחר האגדה של לה פונטיין "הדוב ושני הציידים" תורגמה לרוסית. עלילת האגדה היא כדלקמן. שני הציידים יצאו לדרך ליער בכוונה להוריד את הדוב. הם הלכו דרך היער, עייפים והתיישבו לנוח. הם אפילו לא פגשו את הדוב עדיין, אך שניהם היו בטוחים בהצלחה. צעירים החלו לפנטז ולדון מה יעשו עם החיה ברגע שהם קיבלו את זה.

מעניין שבתחילת המאה ה -20 ברוסיה היה נהוג לומר לא "לחלק" עור של דוב שלא נהרג, אלא "למכור" אותו, כי אין טעם לחלק את העור, הוא בעל ערך כֹּל.

בקבוק היין שהיה איתם היה שימושי. היין הניע את הדמיון, והציידים החלו להמציא עוד ועוד סצנות יפות: הם דמיינו שהדוב כבר הובס, והעור בידיהם. לכולם היו תוכניות גדולות. שני הצעירים היו המומים, ושכחו לחלוטין שהמאבק עם הדוב האמיתי עוד לפנינו, והיה מוקדם מדי להירגע.

כאן הופיע הדוב. הוא התחבא בין השיחים והאזין לנאומיהם של הציידים חסרי המזל. ברגע שהצעירים ראו את הדוב, שניהם נבהלו נורא. לראשון היה כוח לקפוץ ולהשליך את עצמו לשיחים. הוא רץ ככל יכולתו, והדוב רדף אחריו. הצייד הצליח להימלט, מכיוון שהדוב לא רדף אחריו זמן רב. הוא חזר לקרחת היער, שם הצעיר השני שכב מחוסר הכרה, שאיבד את הכרתו ברגע שראה את הדוב. רגליו נעקמו, גופו התגלגל, הצייד לא יכול היה אפילו לקום ולנסות לברוח, כמו חברו.

פתגם רוסי בעל משמעות דומה: "אל תגיד" גופ "עד שקפצת."

הדוב לא נגע בצייד השני. הוא התכופף אליו, לחש לו משהו באוזן ונכנס ליער בעסק שלו. כשהציידים הצליחו להיפגש שוב, המפעל הבורח שאל את חברו מה עבר עליו. האחרון סיפר לו הכל ואמר כי הדוב התכופף אליו ולחש באוזנו את המילים הבאות: "ראשית אתה צריך להרוג את הדוב, ורק אז אתה יכול לשתות ולחשוב איך למכור את הפרווה וליהנות."

מקור הפתגם ברוסיה

יש מומחים הסבורים כי האמרה "אינך צריך לחלוק את עורו של דוב שלא נהרג" לא הופיעה בגלל האגדה של ז'אן לה פונטיין, מכיוון שרוב האנשים עדיין לא הכירו אותה: לא היה נהוג שהפשוטים היו קרא אגדות צרפתיות. אנשים הלומדים את האפוס והאמנות העממית בטוחים שהרוסים אימצו את הפתגם מעמים אחרים שכבר היה קיים בהם. לדוגמא, אנשים אוהבים לדבר על עורו של דוב בצרפת ובגרמניה, ישנם עמים אחרים שמכירים את הביטוי הזה.

הוא האמין כי ז'אן לאפונטיין עצמו לקח אמירה עממית כבסיס לעלילת האגדה שלו, שלמעשה עשויה להיות עתיקה יותר מיצירתו. שנותיו של לפונטיין: 1621 - 1695.

מוּמלָץ: