סוציאליזציה היא תהליך הכניסה של האדם לסביבה החברתית באמצעות קבלת הפרט לנורמות ולמסורות הנפוצות בסביבתו. כתהליך חברתי-תרבותי, חיברות מבוססת על יכולתו של האדם להטמיע את התנאים התרבותיים של סביבתו החברתית לאורך כל חייו, כמו גם להתממש בחברה באמצעות שימור תנאים תרבותיים אלה או שינוים.
המושג ומבנה החיברות
סוציאליזציה נחוצה על מנת שאדם יוכל להשתתף באופן מלא בחיי החברה. הטמעת נורמות האינטראקציה החברתית, מאפייני ההתנהגות היומיומית, אידיאולוגיה, מנטליות, ערכים מוסריים ומורשת תרבותית קובעים את מעורבותו של אדם בתהליכים חברתיים ואת היווצרותו נוספת של אדם בחברה.
נבדלים השלבים של תהליך החיברות:
- הסתגלות - הטמעת החוויה שצברה החברה, חיקוי;
- הזדהות - הרצון של הפרט לקבוע בעצמו, להתבלט;
- אינטגרציה - היווצרות הפרט כמשתתף בתהליכים חברתיים;
- שלב פעילות העבודה - יישום הידע והמיומנויות הנרכשים, ההשפעה על הסביבה החברתית;
- שלב הפעילות שלאחר הלידה - העברת החוויה החברתית לנציגי הדור הבא.
תכונות של סוציאליזציה כתהליך חברתי-תרבותי
מעורבותו של אדם בחיי החברה מתרחשת באמצעות הטמעת נורמות, ערכים ומסורות המקובלות בחברה, כלומר. דרך תרבות. סוציאליזציה מהווה את האישיות כמשתתפת בחברה, לרבות כנושאת תרבות וגורם להתפתחותה.
התהליך החברתי-תרבותי מאופיין בשילוב של תופעות כמו הרצון לשמר את החוויה התרבותית ואת הרצון לשנות חוויה זו. סוציאליזציה כתהליך חברתי-תרבותי יכולה להתרחש הן במפתח גרביטציה של הפרט לערכים תרבותיים מסורתיים, והן במפתח הרצון לחדשנות, מודרניזציה וצורות תרבות מתקדמות.
שלב הסוציאליזציה שלאחר העבודה, כלומר העשרת הדור החדש עם ניסיון תרבותי מצטבר, הוא אחד מתפקידיו של התהליך החברתי-תרבותי. תופעה זו מאפשרת לקבוצה חברתית לשמר את זהותה, להגן על מסורותיה מפני תהליכי הגלובליזציה.
שלב העבודה של הסוציאליזציה - השפעת הפרט על התהליכים החברתיים - מאפשר לתהליך החברתי-תרבותי להתקיים בצורה של חתירה של תרבות החברה לפיתוח עצמי וחדשנות. הדינמיקה של תהליך חברתי-תרבותי כזה מסופקת על ידי נתיבי השינוי התרבותיים הבאים:
- יישום רעיונות חדשים, פיתוח חידושים, יצירה עצמאית של צורות תרבות חדשות על ידי החברה;
- ניסיון בהשאלה מקבוצות חברתיות אחרות;
- דיפוזיה - התפשטות ושזירה של ערכים ומסורות תרבותיות.
