אדם שחי בתקופת האבן קם והלך לישון עם השמש, כי בחושך ציפו לו סכנות איומות - אמיתיות וגם בדיוניות. לכן, היה צורך להוקיר את התקופה הבהירה של היום כדי להספיק לצאת לציד, לתפוס דגים, לחפור שורשים אכילים ולגרור דלק למערה. יחד עם זאת, הוא לא היה צריך לדעת בדיוק מה השעה. השמש נטתה אל האופק, מה שאומר שבקרוב יהיה מסוכן להישאר מחוץ למקלט, הגיע הזמן למהר הביתה.
עם התפתחות הציוויליזציה ובעיקר מדעים, התעורר הצורך בספירת מרווחי זמן. אז ביוון העתיקה, בבבל, במצרים, קם שעון המים הפרימיטיבי הראשון - קלפסידרות. ומאותה תקופה שעונים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי האדם.
ולשם מה הם נועדו? מדוע בכלל צריך לדעת מה השעה? שאלה כזו, אם תישאל בימים אלה, תגרום לצחוק עז גם בקרב ילדים. למעשה, דמיין איך זה יהיה אם כל השעונים - מכניים ואלקטרוניים, וגם טיימרים במחשבים - ייעלמו פתאום או יפסיקו לעבוד? תוהו ובוהו אמיתי ישלט.
מערכת התחבורה תהיה משותקת באופן מיידי, מכיוון שלא הטייסים, הנהגים, הנהגים ולא השולחים יודעים בדיוק מתי לשלוח כל מטוס, רכבת או אוטובוס מסוים. האם זה באופן אקראי, לפי העין? אבל אז בהחלט יהיו מספר עצום של התנגשויות, תאונות, עם נפגעים גדולים. במקרה הטוב נוצרים פקקי תנועה ענקיים.
כל ענפי התעשייה יהיו בקדחת: אחרי הכל, לא ידוע כמה לבצע תהליך טכנולוגי כזה או אחר. למשל, ממיסים פלדה. כיצד לקבוע אם הגיע הזמן להוסיף רכיבי סגסוג לתנור או שעדיין לא? ואחרי התוספת, הגיע הזמן להפסיק להתיך או שעדיין לא? התוצאה היא כמות עצומה של נישואים. כל העלויות לשווא, הפלדה המותכת מתאימה רק לגרוטאות.
זה מגוחך אפילו להזכיר ניסויים מדעיים, במיוחד בתחומי המדעים המדויקים. כיצד ניתן לבצע אותם מבלי לתקן את הזמן? זה פשוט לא מתקבל על הדעת.
גם בחיי היומיום, היעדר זמן מדויק יגרום לאי נוחות רבה. איך ההורים יודעים אם הם צריכים להעיר את הילד לבית הספר או לתת לו לישון? ואיך המורה בתורו יקבע האם הגיע הזמן לסיים את השיעור או לא? או, נניח שאנשים באמת צריכים להיפגש. איך הם מסדרים את הפגישה הזו, גם אם הם יודעים את המקום המדויק אך אין להם מושג באיזו שעה לתזמן אותה? מונחה על ידי מיקום צל השמש? ואם מזג האוויר מעונן?
אז מסתבר שבלי לציין את השעה, בשום מקום. לפחות בימים אלה.
