בסוף שנות ה -30 של המאה הקודמת הגיעו הפיזיקאים למסקנה כי ניתן לבצע תגובת שרשרת גרעינית שעלולה להוביל להתפוצצות של כוח עצום. נקבע כי כמה חומרים רדיואקטיביים יכולים להוות מקור לאנרגיה חזקה במיוחד. ממצאים אלה שימשו כנקודת המוצא להתפתחות פצצת האטום, ששינתה את מאזן הכוחות על פני כדור הארץ.
פיתוח פצצת האטום
הרעיון ליצור פצצה אטומית משך מומחים ממדינות רבות. מדענים ומהנדסים מארה ב, ברית המועצות, אנגליה, גרמניה ויפן עבדו על התפתחויות אלה. האמריקנים, שהיו בעלי הבסיס הטכנולוגי וחומרי הגלם הטובים ביותר, והצליחו למשוך את המשאבים האינטלקטואליים החזקים ביותר באותה תקופה, פעלו במיוחד בתחום זה.
ממשלת ארצות הברית הציבה לפיזיקאים את המשימה ליצור סוג חדש של כלי נשק בזמן הקצר ביותר האפשרי, שיכול להיות מועבר לנקודה המרוחקת ביותר על פני כדור הארץ.
לוס אלמוס, הממוקמת במדבר הלא מיושב של ניו מקסיקו, הפכה למרכז למחקר גרעיני אמריקאי. מדענים, מעצבים, מהנדסים וצבא רבים עבדו על הפרויקט הצבאי הסודי ביותר, ואילו הפיזיקאי התיאורטי המנוסה רוברט אופנהיימר, המכונה לרוב "אבי" הנשק האטומי, היה אחראי על העבודה כולה. בהנהגתו, מיטב המומחים ברחבי העולם פיתחו את הטכנולוגיה של פיצוץ אטומי מבוקר, מבלי להפריע לתהליך החיפוש למשך דקה.
בסתיו 1944 הסתיימה הפעילות ליצירת הראשונה בהיסטוריה של פצצת האטום, באופן כללי. בשלב זה כבר הוקם גדוד תעופה מיוחד בארצות הברית שהיה אמור לבצע את משימות מסירת הנשק הקטלני למקומות השימוש בהם. טייסי הגדוד עברו אימונים מיוחדים וביצעו טיסות אימונים בגבהים שונים ובתנאים קרובים ללחימה.
הפצצות האטום הראשונות
באמצע 1945 הצליחו מעצבים אמריקאים להרכיב שני מכשירים גרעיניים מוכנים לשימוש. נבחרו גם היעדים הראשונים לשביתה. יפן הייתה האויב האסטרטגי של ארצות הברית באותה תקופה.
ההנהגה האמריקאית החליטה לפתוח בשביתה אטומית ראשונה בשתי ערים יפניות במטרה להפחיד בפעולה זו לא רק את יפן, אלא גם מדינות אחרות, כולל ברית המועצות.
ב -6 וב -9 באוגוסט 1945 הטילו מפציצים אמריקאים את הפצצות האטומיות הראשונות אי פעם על התושבים התמימים בערים יפניות כמו הירושימה ונגאסאקי. כתוצאה מכך, יותר ממאה אלף איש מתו מקרינת חום וגל הלם. כאלה היו התוצאות הקשות של השימוש בכלי נשק חסרי תקדים. העולם נכנס לשלב חדש בהתפתחותו.
עם זאת, המונופול האמריקני על השימוש הצבאי באטום לא היה ארוך במיוחד. גם ברית המועצות חיפשה דרכים ליישום מעשי של העקרונות העומדים בבסיס הנשק הגרעיני. איגור קורצ'טוב עמד בראש עבודת קולקטיב המדענים והממציאים הסובייטים. באוגוסט 1949 בוצעו בהצלחה בדיקות פצצת האטום הסובייטית שקיבלה את שם העבודה RDS-1. האיזון הצבאי השברירי בעולם הוחזר.
